יש יגידו כי תחום המקרקעין הוא ברור ומובנה,

קונים / מוכרים נכס נדל"ני – מגרש, דירה, בית, אדמה,

שוכרים / יורשים נכס נדל"ני

תחום המקרקעין כולל גם תחום תכנון ובנייה בו הפעולות המשפטיות ייחודיות כגון :

*הגשת התנגדות לבנייה

*בדיקות הת.ב.ע

* בדיקת תיק הבניין וכל הכרוך בבנייה (חשמל, אינסטלציה, מכבי אש ועוד) 

* חריגות בנייה

*  בבקשות להיתר בנייה והיתרי הבנייה שניתנו.

תחום לא חדש אך ממדיו מתרחבים ומתרבים לצערנו הוא דווקא הפגיעות הקשות בציבור רחב של רוכשי נכסי נדל"ן ( בהיקף מצטבר של אלפי בתי-אב) המכונה-

·      עוקץ נדל"ני

כשאנו בחברה ישראלית – לצערנו, יותר ויותר אנו נחשפים ל"עוקצים נדל"ניים" – הן באמצעות התקשורת והן בבתי המשפט

בדמות מעשי תרמית, מצגי שווא, התחזות וכד'

הסיפורים מתרבים כאש בשדה קוצים.

רכישת נדל"ן הינה הרכישה היקרה ביותר בחיי אדם ( למעט חברות וקניין רוחני )

וכמו כל רכישה יקרה יש לעשות מחקר מקדים לפני כניסה לעסקה.

ראו על ליטיגציה מקרקעין

ככל שהמחיר מפתה כך יעמיק המחקר.

ברוב המקרים הנפגעים הם צדדים במעגל הראשון לעסקה, אך גם מעגלים נוספים נפגעים ולפנינו מספר דוגמאות

מהפסיקה :

כיום הכותבת מייצגת במקרה עוקץ רחב ממדים של מכירת מאות משרדים כאשר טרם בנייתם החברה היזמית קרסה . קופת החברה וקופת הנאמנות רוקנו.

מקרה נוסף, ייצוג נפגע בעסקת רכישת אדמות שהובטחו שתהיינה מופשרות לבנייה עירונית אך התברר כי לעולם לא תופשרנה (במיוחד שבג"צ כבר פסק כך ) .

מכירת משרד ע"י אדם שהציג עצמו כבעליו כאשר התברר בביהמ"ש שאינו הבעלים – החוזה בוטל

מקרים מצערים נוספים:

מכירת מגרש ע"י אדם שהתחזה כיורש המגרש והבעלים שלו – צד ג' - שילם את מלוא התמורה ואז גילה שרכש ממוכר מתחזה שהזדהה באמצעות דרכון מזויף בפני עוה"ד שערך את חוזה המכירה כאשר שהמגרש בכלל לא שלו. לימים התגלה שיש יורש חוקי אחר הטוען "אני היורש האמיתי ויש לבטל את חוזה המכירה" – חוזה הרכישה בוטל ע"י ביהמ"ש המחוזי .

מכירת קרקע חקלאית המופשרת לבנייה – פרשת "אדמה" .

מכירת קרקעות שיסופחו לעיר אלעד ותאושר בנייה עליהן "בקרוב" – פורסם כפרשת "אדמות אלעד"

מכירות מוכרות לציבור כמו פרשת ענבל-אור, פרשת חפציבה ועוד רבות וכואבות הן כספית אך בעיקר נפשית ובריאותית שכן הפסדי עתק גורמים למפסידים שברון לב ופגיעה בבריאות הנפגע ועד לפירוק משפחות.

וגם אם הרכישה הסתיימה בשלום והיזם עמד לכאורה בהבטחותיו,

עדיין "לא הכל נוצץ" – יש איחורי מסירה של הדירות, יש ליקויי בנייה, אי רישום הבעלות ע"ש הרוכש ,

מתברר כי הרישום בטאבו שגוי -מה עושים?

תביעות רבות מוגשות בגין עסקאות נוגדות או סותרות

זכותו של מי תגבר – הקונה הראשון או הקונה האחרון? תום לבו של איזה קונה יכריע את התביעה?

ומה המשמעות שהמדינה או קק"ל ו/או מינהל מקרקעי ישראל הינם חלק מהצדדים?

 האם למדינה זכויות יתר לגבי אדמות המדינה?

 למשל מה יקרה למטע עצי זית שנזרע לפני 21 שנה ועתה המדינה מבקשת את אדמת הכרם חזרה כדי לתת ליזם היתר לבנייה רוויה בהיקף מאות מיליוני שקלים? ?

כיצד יפוצה בעל מטע הזיתים שפועל על הקרקע ברשות המינהל והינו חוכר בר-רשות כבר מעל 21 שנה ומה זכויותיו בשטח? .

ועתה הגיע לשולחן הכותבת מקרה נוסף בעניין מטע זיתים שבמרכז הארץ (תיק תלוי ועומד ולכן לא יפורט).

ולעיתים המקרה לא ברומו של עולם המקרקעין אלא אף "בקטנה" – למשל -

אדם שרוצה לבנות בריכה בחצר ביתו הפרטי אך שכניו מודאגים מעוצמת הרעש שיגרם מכך, מירידת/עליית ערך הבתים, מרעש חדר המכונות של הבריכה ועוד ....

אדם בעל דירה + חנייה בבית משותף שבאופן קבוע עומדים לו בחנייה שבבעלותו

אדם בעל דירת-גן שמעל גגו השכנים בונים מרפסת

הדוגמאות רבות כיד הדמיון והינן מתממשות בחיים האמיתיים ומגיעות במרבית המקרים לפתחו של בית המשפט בייצוג משפטי ע"י עו"ד.

חשוב תמיד להיעזר בעו"ד לא רק בקנייה/מכירה אלא גם בקבלת החלטה באם להגיש תביעה או בניהול מו"מ לריפוי הפגיעה שאם לא כן לכל שיהוי עלולה להיות משמעות.

כל המעוניין יכול לפנות ליעוץ לעו"ד ליאורה בירן לגבי המקרה האישי שלו.

ליטיגציה אזרחית